במאמר זה נדון בגירושים אזרחיים. למעשה, כפי שנסביר להלן, לא קיים במדינה ישראל הליך משפטי רשמי של "גירושים אזרחיים". כאשר אנו מדברים על גירושים אזרחיים אנו מדברים למעשה על התרתם של נישואים אזרחיים, דהיינו נישואים שלא נערכו על פי דיו דתם של בני הזוג, ובהתייחס לבני זוג יהודיים- נישואים שלא נערכו ברבנות. לכן, לפני שנצלול לתהליך הגירושים האזרחיים נדון קודם כל בעניין הנישואים האזרחיים.
על פי החוק במדינת ישראל, לבתי הדין הדתיים עומדת סמכות ייחודית לדון בענייני נישואים וגירושים. במדינת ישראל קיימות כמה ערכאות דתיות, הפועלות כמערכת משפטית נפרדת מטעם המדינה, ביניהן ניתן לציין את בתי הדין הרבניים לעדה היהודית, בתי הדין השרעיים לעדה המוסלמית ובתי הדין של העדות הנוצריות השונות.
אם כך, על פי חוקי מדינת ישראל, בני זוג יהודיים המעוניינים להינשא זה לזה, נדרשים לעשות זאת ברבנות ועל פי כללי המשפט העברי. למעשה, קיימים זוגות רבים אשר באים בקשר נישואים שלא דרך הרבנות מסיבות מגוונות, חלקן אידיאולוגיות כמו התנגדות כללית לקיומו של מוסד הרבנות ורצון שלא לערב מנהגים וגורמים רבניים בטקס הנישואים, וחלקן מעשיות כמו בני זוג שאינם יכולים להינשא זה לזה על פי כללי היהדות.
בשל העובדה כי על פי חוקי מדינת ישראל נישואים וגירושים ייערכו על פי הדין הדתי השייך לבני הזוג, מדינת ישראל אינה מכירה באופן רשמי בנישואים אזרחיים אשר התקיימו בשטחה. יחד עם זאת, בפסיקת בית המשפט העליון נקבע כי בני זוג אשר הינם נשואים על פי דיניה של מדינה זרה יכולים להירשם כנשואים במרשם האוכלוסין ויחולו עליהם החובות והזכויות הנובעות מרישום זה. לכן, זוגות רבים אשר אינם רוצים או יכולים להינשא ברבנות באים בקשר הנישואים במדינות זרות בחו"ל ולאחר מכן נרשמים כנשואים במשרד הפנים.
לכאורה היה ניתן לחשוב כי בני זוג אשר אינם נשואים על פי כללי היהדות פטורים מלעבור את הליך הגירושים ברבנות ובפני בית הדין הרבני. שיקול מוטעה זה לעיתים רבות גם גורם לזוגות רבים להתחתן בנישואים אזרחיים כדי להימנע, במידה ויתגרשו, לעבור את תהליך הגירושים בבית הדין הרבני. אלא שמחשבה זו אינה נכונה.
כפי שהזכרנו לעיל, לבתי הדין הדתיים בישראל סמכות ייחודית לעסוק הן בענייני נישואים והן בענייני גירושים. לכן, כל זוג אשר מעוניין להתגרש עליו לפעול על פי הדין הדתי. כאן יכולה לעלות המחשבה כי לאור זאת, בני הזוג עדיין לא יצטרכו לעבור הליך גירושים ברבנות שכן לפי כללי הדין הדתי לא היו נשואים מלכתחילה. גם מחשבה זו אינה נכונה.
בשל הדרכים המגוונות על פי היהדות להחלת קשר של נישואים על בני זוג, אשר רובן אינן נהוגות היום, רבים מפוסקי ההלכה טוענים כי גם במקרה של נישואים אזרחיים בין בני זוג קיים "ספק" לפיו עמדו באחת הדרכים (גם אם לא בכוונה) ולכן הם "ספק נשואים".
חשוב להבין כי על פי כללי היהדות, ילד אשר נולד לזוג, כאשר האישה נשואה לאדם אחר נחשב ממזר. זהו מעמד מאוד חמור על פי ההכה אשר מונע מהילד לעיתים להינשא לאחרים על פי כללי היהדות. לשם כך, קיים בהלכה מושג הנקרא "גט לחומרא"- מצב בו ניתן גט בין בני זוג שהם "ספק נשואים", כמו בני זוג שנישאו זה לזו בנישואים אזרחיים.
יחד עם זאת, קיימים מספר מקרים בהם ניתן לערוך גירושים אזרחיים שלא דרך הרבנות. המקרה הראשון הוא האפשרות של בני זוג אשר נישאו במדינה זרה לערוך גם את הגירושין באותה מדינה ועל פי כלליה, ולאחר מכן לבטל את הרישום כנשואים במרשם האוכלוסין. יחד עם זאת, חשוב לציין כי תהליך זה אינו מומלץ ועדיף, ככל שהדבר ניתן, לערוך את תהליך הגירושים בישראל כדי למנוע בעיות הקשורות בהליכים משפטיים אחרים הנוגעים לגירושים (משמורת ילדים, מזונות, חלוקת רכוש ועוד).
מקרים נוספים בהם ניתן לערוך גירושים אזרחיים מחוץ לרבנות הם מקרים בהם בני הזוג אינם במעמד של "ספק נשואים" על פי ההלכה. דוגמא מובהקת למקרה היא מצב בו בני הזוג בני אותו מין. מקרה אחר הוא מקרה בו בני הזוג אינם משויכים לעדה דתית מסוימת (כאשר הם חסרי דת, או משויכים לעדה דתית שאין לה בית דין דתי בישראל).
במקרים הנ"ל, יערכו בני הזוג הליך של התרת נישואים בפני בית המשפט לענייני משפחה, בית משפט בדרג של בית משפט שלום, אשר דן בענייני משפחה על פי דין "אזרחי". חשוב לציין כי בני זוג חסרי דת או ששייכים לעדה דתית שאין לה בית דין דתי בישראל, יכולים ליצור ביניהם קשר דומה לנישואים הנקרא "ברית הזוגיות", ובמקרה בו הם רוצים להתגרש בהסכמה, להגיש בקשה למחיקת רישומם ממרשם הזוגיות.
תהליך הגירושים
חשוב לציין כי על אף שבמקרים רבים יצטרכו בני זוג שנישאו בנישואים אזרחיים לערוך את הגירושים בפני בית הדין הרבני, עדיין ההליך בפני בית הדין הרבני יהיה קל הרבה יותר ממקרה בו בני הזוג נישאו ברבנות.
ראשית, בניגוד לבני זוג שנישאו ברבנות, בני זוג שנישאו בנישואים אזרחיים ככלל לא יידרשו להראות עילת גירושים (כגון בגידה, עקרות ועוד) על מנת שבית הדין הרבני יאשר את גירושיהם. בנוסף, כאשר מדובר בבני זוג הנשואים בנישואים אזרחיים בדרך כלל בית הדין לא ידרוש מבני הזוג לנסות הליך של שלום בית לפני שיאשר את גירושיהם.
שנית, במקרה של "סרבנות גט" מצד אחד מבני הזוג שנישאו בנישואים אזרחיים, יכול בית הדין לוותר על הצורך בגט ולהתיר את נישואיהם של בני הזוג מלכתחילה. משכך, על אף שנישואים אזרחיים אינם פוטרים את בני הזוג מלגשת לבית הדין הרבני במקרה של גירושים, ניתן לראות שהן על פנים מקלים את ההליך באופן משמעותי.
כפי שנראה ממאמר זה, הליכי נישואים וגירושים אזרחיים אינם הליכים פשוטים, ויש להם השלכות שאינן צפויות, באופן אינטואיטיבי לפחות. לפיכך, חשוב מאוד בכל מהלך של נישואים או גירושים אזרחיים להתייעץ עם עורך דין מומחה, להבנת ההשלכות הכרוכות באותו מהלך.