×


תפריט נגישות

פניות אחרונות מהאתר

משרד עורכי דין סטרול ושות

20-06-2024 10:53

משרד עורכי דין סטרול ושות

20-06-2024 10:54

משרד עורכי דין סטרול ושות

23-06-2024 03:35

5 נקודות על דמי מזונות

מזונות ילדים ומזונות אישה


גירושין הם לא רק אקט משפחתי כואב ופוגעני, אלא גם אקט בעל השלכות משפטיות בעלות אופי ייחודי מאוד, בישראל יותר מביתר העולם המערבי, בשל מעורבותו העמוקה של הדין הדתי. התפרקותה של משפחה נושא בחובו אינספור סוגיות כואבות ומורכבות קטנות וגדולו, אשר רובן המוחלט קשור באופן כזה או אחר גם עם ילדי הזוג המתגרש. אחת מההשלכות הכואבות היא סוגיית דמי המחיה ועלות גידול הילדים ההופכים לסוגיה המשפטית סבוכה וטעונה העונה לכותרת התמימה "מזונות".

 

 

איך עובדים דמי מזונות?


מזונות הם כינוי כולל לחובת תשלום הקשורה ביכולתו של אדם להתפרנס כדי לחיות, בכך שכל אדם – גבר או אישה, צעיר או מבוגר – זקוק לתנאים מסוימים כדי שחייו יהיו חיים בריאים: אוכל מזין ובריא, מקום מסודר לדור בו ועוד ועוד. דמי המזונות הם הביטוי לכך שבית המשפט קובע שאדם א' אחראי לממן, באופן חלקי או מלא, את תנאי חייו של אדם ב' – מסיבה כלשהי עקב רצונם להפרד.

חשוב להבין שבמדינת ישראל נוהג הסדר משפטי ייחודי במינו בעולם המערבי, הסדר הקובע כי החוק שעל פיו פוסק בית המשפט בעניינים מסויימים מענייני משפחה, ביניהם מזונות, הם מענייני "הדין האישי". דינו האישי של כל אדם נקבע על פי השתייכותו העדתית והדתית, בין אם הוא מגדיר את עצמו באופן אישי כדתי או לא, וכי בעקבות זאת יהודים החיים בישראל (גם אם אינם דתיים) כפופים להוראות ההלכה היהודית המסורתית בנושא תשלומי המזונות.

ההלכה היהודית מגדירה שני סוגים של דמי מזונות: מזונות אישה ומזונות ילדים. מזונות אישה הם חובת הגבר לדאוג לצרכי אישתו כל זמן שהם חיים יחד, ואילו מזונות ילדים הם חובת האב לדאוג לצרכי ילדיו עד שאלו בגירים. מזונות אישה הם לרוב סכומים פחות דומיננטיים בתיקי גירושין, שכן מעת שבני הזוג מפסיקים לחיות יחד ובייחוד מעת שהם מתגרשים הבעל כבר אינו חייב לדאוג לגרושתו עצמה. מנגד, חובת תשלומי מזונות ילדים ממשיכה במקרים רבים לרבוץ על בן הזוג המתגרש לאורך שנים רבות לאחר הפרידה עצמה.

 

 

כיצד נקבעים גובה דמי המזונות?


דמי מזונות הילדים מוטלים בראש ובראשונה, כאמור, על האב, אך במידה פחותה של אחריות גם על האם. גובה המזונות ייקבע לפי מגוון פרמטרים, אך הדומיננטי ביותר הוא כמובן סוגיית המשמורת. הסדר משמורת במסגרתו שני ההורים מגדלים את הילדים בחלוקה שווה של מאמץ עשוי להפחית משמעותית את גובה דמי המזונות שהורה אחד יתחייב להורה אחר.

לעומת זאת כאשר הורה אחד הוא המשמורן הראשי, לרוב יוטל על ההורה השני שאינו נושא באחריות היומיומית על גידול הילדים תשלומי מזונות קבועים. הסיבה לכך שההלכה היהודית מטילה את חובת המזונות בעיקרה על האב נובעת מהעובדה שמבחינה מסורתית גברים נטו (ולמעשה עד היום הדבר כך) לעבוד בעבודות מכניסות יותר בהשוואה לנשים, ומהם נדרש לפרנס את הבית.

חשוב לדעת שמזונות ילדים מתחלקים, לפי ההלכה היהודית לשלוש דרגות של חיובים: מגיל 0-6 מוטלת על האב חובה חמורה לזון ולדאוג לכל צרכיו של ילדו, בלי שום התחשבות במצבו הכלכלי. בגילאים 6-18 האב עדיין חייב בתשלומי מזונות, אך אז יתחשב בית הדין יותר במנגנון המשמורת, ולמעלה מגיל 18 חלה חובת מזונות מופחתת.

 

 

אי הסכמה של דמי מזונות לילדים


כאשר שני בני הזוג מצליחים להגיע להסכמה בדבר גובה תשלומי המזונות החודשיים, הדבר עשוי להקל כמובן במידה רבה על כל הנוגעים בדבר. הילדים, בני הזוג והמשפחות כולן לא נאלצים לעבור תהליך ארוך וכואב של ויכוחים, ריבים וחוסר אמון עמוק כדי להסדיר את הפעולה הטבעית ביותר של הורה כלפי ילדיו.

אם ההורים אינם מצליחים להגיע להסכם המסדיר את גובה דמי המזונות, ייקבע בית המשפט או בית הדין כמה משלמים בהתחשב במגוון פרמטרים רלוונטיים כדוגמת גיל הילדים, גובה הכנסות ההורה המשמורן והצרכים הספציפיים הרלוונטיים לכל ילד. גובה תשלומי מזונות ממוצעים עשויים לנוע בטווח 1,200-1,400 ש"ח לילד לכל היותר (בעיקר עבור ילדים מעל גיל 6).

 

תביעת מזונות כיצד מתיחס לכך בית הדין האזרחי והרבני


אם לא די במורכבות שיוצר הדין הדתי, כדאי לדעת שבישראל ישנן שתי ערכאות מקבילות בעלות סמכות חופפת ביחס לדיני המשפחה: בית הדין הרבני ובית המשפט לענייני משפחה. ישנם נושאים מסוימים הנתונים באופן ייחודי אך ורק לסמכותה של ערכאה אחת בלבד וישנם נושאים שאינם נתונים לסמכותו הישירה והרגילה של בית הדין הרבני. בפסק דין משנות ה70 (הלכת שרגאי המפורסמת) נקבע בין היתר שלבית הדין הרבני אין סמכות ישירה לדון במזונות הילדים. אמנם, כאשר בני הזוג מסכימים במפורש שבית הדין הרבני ידון גם בענייני מזונות הילדים – הוא יכול לעשות זאת על פי דין.

יצויין כי על פי התפיסה הנפוצה, בתי המשפט האזרחיים נוטים לייחס משקל רב יותר להסדרי משמורת משותפת ומצמצמים בהתאם את חובת מזונות האב, שכן אם האב שותף מלא בגידול ילדיו הרי שהוא נושא באופן טבעי ב50% מהוצאות המחיה שלהם. בתי הדין לעומת זאת מיישמים לרוב גישה שמרנית יותר המחייבת את האב להשתתף בסכומים גבוהים יותר בהוצאות המחיה של ילדיו, ברוח המסורת, גם בהסדרי משמורת משותפת.

 

 

מתי לא יושלמו מזונות לילדים מחוץ לנישואין?


בשולי הדברים, חשוב מאוד לדעת שכל אדם נושא בחובת מזונות גם כלפי ילדים הנולדים "מחוץ לנישואין", בין אם במסגרת יחסי "ידועים בציבור" ובין אם כתוצאה מאירוע חד-פעמי. המצב היחיד בו אדם עשוי להיות פטור מתשלום מזונות ילדים הוא כאשר הילד מתנכר לאביו ומסרב לשמור איתו על קשר במידה קיצונית, אז יפטור לרוב בית המשפט את האב מחובת תשלומי המזונות.

צור קשר

This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.