איך מתחילים הליך גירושין
הליך הגירושין בישראל הוא הליך ארוך ומורכב. המורכבות של הליך הגירושין נובעת מכך שהוא משלב בתוכו בדרך כלל דין דתי הנובע מעקרונות משפטיים בני אלפי שניים יחד עם דין אזרחי "מודרני" בן כמה עשרות שנים. במאמר זה נסקור את השלבים המרכזיים בתחילת תהליך הגירושין, אשר על בן ו/או בת זוג המעוניינים להתגרש לעבור.
קבלת ההחלטה
מקובל לחשוב שהליך הגירושין מתחיל ביום בו פונה אחד מבני הזוג לערכאה משפטית ומבקש להתגרש, אך לא כך הדבר. הליך גירושין מתחיל עוד ברגע בו גמלה ההחלטה בליבם של בני הזוג, או אחד מהם, "לפרק את החבילה" ולהיפרד.
החלטה זו היא החלטה לא פשוטה, הן הליך הגירושין עצמו והן המציאות שהוא מביא לאחריו טומנים בחובם הוצאות כלכליות משמעותיות, משברים אישיים ונפשיים של בני הזוג, ילדיהם ומשפחתם, ועלולים להשפיע גם שנים רבות לאחר שהסתיים הליך הגירושין.
לכן, לפני שמתחילים בפעולות המשפטיות הדרושות, חשוב להיות מודעים להשלכות שיביא הליך הגירושין, ומתוך מודעות זו לתכנן את הליך הגירושין כך שישפיע כמה שפחות לרעה על בני הזוג ילדיהם ומשפחתם.
תביעת גירושין
תהליך הגירושין מתחיל בדרך כלל בהגשת תביעת גירושין. במדינת ישראל מסורים ענייני הנישואין והגירושין לבתי הדין הדתיים, כאשר לרוב העדות הדתיות בישראל (יהודים, מוסלמים, מספר עדות נוצריות) קיימים בתי דין מוסמכים מטעם המדינה. לכן, כאשר מדובר בבני זוג יהודים, הליך הגירושין יחל בהגשת תביעת גירושין לבית הדין הרבני- מכאן הביטוי "גירושין ברבנות".
כבר כאן חשוב לציין כי לא כל שלבי הגירושין חובה שייעשו בפני בית הדין הרבני וכי יש שלבים מסוימים הנובעים מהליך הגירושין אותם ניתן לנהל בפני בית המשפט לענייני משפחה אשר דן לפי הדין האזרחי- ישראלי הרגיל. בהמשך המאמר נסקור אלו עניינים יכולים להיות מוגשים גם לבית המשפט לענייני משפחה ולא רק לבית הדין הרבני.
תביעת הגירושין מוגשת לבית הדין הרבני כמו כל תביעה משפטית רגילה. יחד עם הגשת התביעה יש לשלם אגרה לבית הדין, וכמו בכל תביעה, על התובע להוכיח בכתב התביעה כי עומדת לו עילת תביעה, דהיינו, מתקיימות העובדות אשר מקנות לו את הזכות לקבל את הסעד אותו הוא דורש בתביעתו, שבענייננו הוא גירושין.
על פי הדין הדתי- יהודי, על מנת שבני זוג יוכלו להתגרש דרושה עילת גירושין. בין עילות הגירושין ניתן לציין בגידה, אי סיפוק מיני (אי קיום "מצוות עונה"), אלימות, התנהגות לא נאותה מצד בן הזוג השני ועוד. על כתב תביעת הגירושין להכיל את העילה מכוחה דורש בעל הזוג להתגרש.
גירושין ברבנות - ההליך עצמו
לאחר שמוגשת תביעת הגירושין לבית הדין הרבני, מוזמנים בני הזוג לדיון. הדיון בבית הדין הרבני מתנהל בפני דיינים שעברו הכשרה לפסוק על פי הדין הדתי- יהודי. יחד עם זאת, הדיון בבית הדין הרבני דומה במאפייניו המרכזיים לדיון בבית משפט אזרחי רגיל.
במהלך הדיון בני הזוג יהיו מיוצגים על ידי עורך דין המתמחה בדיני משפחה, כאשר לעיתים יסתייעו בני הזוג ב"טוען רבני"- אדם אשר מכיר את הדין הדתי-יהודי ומוסמך על ידי המדינה לטעון בפני בית הדין הרבני (כיום יש עורכי דין רבים לענייני משפחה אשר מחזיקים גם בהסמכת טוענים רבניים).
על פי רוב, בדיון הראשון בבית הדין הרבני ינסו הדיינים לגשר בין בני הזוג, להביא לשלום בית ביניהם ובכך למנוע את הליך הגירושין אותו רואה היהדות באור שלילי, במידה והדיינים לא יצליחו להביא לשלום בית ימשיכו הדיונים על פי התביעה. במהלך הדיון יעידו בני הזוג ועדים נוספים אשר יזמנו בני הזוג או דייני בית הדין, כאשר הצד השני יוכל לחקור את העדים בחקירה נגדית. בסיום הדיונים ושמיעת הראיות ייתן בית הדין פסק דין, אשר ניתן לערעור בפני בית הדין הארצי.
סמכויות בית הדין הרבני אל מול סמכויות בית משפט לענייני משפחה
כפי שציינו לעיל, לבתי הדין הדתיים (ובכללם בית הדין הרבני) סמכות ייחודית בענייני נישואין וגירושין. יחד עם זאת, קיימים נושאים אשר נמצאים בסמכות מקבילה- דהיינו גם בתי הדין הדתיים וגם בתי המשפט לענייני משפחה יכולים לדון בהם. בין הנושאים הללו ניתן למנות את תביעת המזונות, המשמורת על הילדים וחלוקת הרכוש בין בני הזוג.
נושאים אלו חשובים ומשפיעים ביותר על בני הזוג הבאים להתגרש לפיכך ההחלטה בפני איזו ערכאה שיפוטית ידונו בהם בני הזוג משמעותית ביותר. הכלל הוא שניתן לכרוך את הנושאים הנ"ל לתביעת הגירושין, כלומר, בהגשת תביעת הגירושין עצמה, ניתן לבקש שבית הדין הרבני ידון גם בנושאים אלה. יחד עם זאת, כאשר הכריכה מהווה ניצול לרעה, או שאינה כנה, בתי הדין הרבניים לא יקנו סכות לדון באותם נושאים.
מציאות זו של סמכות מקבילה, בין שתי ערכאות שיפוטיות שונות אשר מושתתות על מערכות דינים שונות יוצרת לעיתים קרובות "מירוץ סמכויות" בין בני הזוג אשר מעוניינים כל אחד לדון בפני בית משפט אחר, כאשר הראשון שיגיש את התביעה, התביעה תידון בפני בית המשפט אליו הגיש אותה. לפיכך, כאשר בן זוג מעוניין לפתוח בהליך גירושין עליו להיות ער ל"מרוץ הסמכויות" ולהגיש את תביעותיו לערכאה השיפוטית שתיטיב עימו כמה שיותר.
הסכם גירושין
לאחר שסקרנו את הדרש המרכזית להגיש תביעת גירושין, אשר כפי שניתן היה להבין מבין השורות, כוללת מאבקים בני הזוג אשר עלולים לגבות הוצאות ממוניות ונפשיות כבדות, נסקור אפשרות להימנע מהוצאות אלו, והיא הסכם גירושין.
הסכם גירושין הוא הסכם אשר כורתים ביניהם בני הזוג אשר מתייחס לחלק או לכלל העניינים הנוגעים להליך הגירושין. לאחר שנכרת ההסכם מגישים אותו בני הזוג לבית הדין אשר, לאחר שמוודא כי בני הזוג מבינים את ההסכם וחתמו עליו מרצונם החופשי, מאשרו בהליך קצר ומהיר אשר חוסך משאבים נפשיים וממוניים רבים.
